עדכונים מרים לאחר שמיעת ה"מיקסים-עד-כאן"
מאד רציתי שהאלבום יהיה כבר שלושתרבעי מוכן. ויתרה מכך רציתי שמה שמוכן יישמע.. מוכן – כלומר ממש טוב.
אבל אחרי שמיעה מדוקדקת של המיקסים עם מה שהקלטנו עד כה, אני חייבת להודות שלצערי זה לא ככה עדיין ואנחנו בנקודה פחות מתקדמת ממה שחשבתי. זה מאלץ אותי לעצור רגע ולעשות חושבים לגבי תהליך העבודה שאני לא בטוחה שעובד כל כך, ובאופן יותר פרטני – כל שיר ואיך אפשר לעבוד עליו בצורה המתאימה ביותר. יכול להיות שנקליט כמה שירים מחדש לגמרי, וגם מהפכות אחרות יכולות עוד לקרות.. מה שנקרא "back to the drawing board".
מעבר לעצב והדיכאון הקל שנחתו עליי, והקושי שבהודאה בכל העניין, והקושי הגדול עוד יותר של – מה עושים מעכשיו והלאה, יש כאן גם תחושת פיכחון ובגרות. אני יכולה להתמודד עם זה!
וכמו ששלושה מחבריי אמרו לי (בלי לדעת אלה על אלו) -
"תחשבי איזה מזל שאת מגלה שזה קקה עכשיו, ולא אחרי שהוצאת כבר את הדיסק" :)
אין ספק שזה זמן טוב להתחיל בו דברים מהתחלה או להמשיך אותם אחרת. וסה"כ אני די בהתחלה, לא משנה מה חוסר הסבלנות שלי אומר לי.
נכון, ביומיים הראשונים היה לי קשה להשתחרר מתחושת הכישלון (אני גם בחורה די דרמטית כידוע) אבל האמת היא שברור לי שתהליכים (אמנותיים וגם לא אמנותיים) לוקחים זמן, וחייבים לעשות טעויות בשביל ללמוד מהם. (או לפחות ככה זה היה עד עכשיו בכל דבר שעשיתי בחיים).
בנתיים אני בודקת אפיקי פעולה חדשים, ובוחנת בדקדוק את הישנים.
מחשבה נוספת שהייתה לי היא להתמקד בשירים שעובדים הכי טוב ולהוציא מיני אלבום – מה שנקרא EP. חברה שלי טוענת שאם אעשה כך, אוכל לקחת את התוצר לחברת תקליטים והיא תשקיע את הכסף הנדרש בשביל לגמור את הדיסק. אנשים אחרים טוענים שבימינו כבר לא קורים כאלה דברים, ואכן רוב המוזיקאים שאני מכירה ומוציאים דיסק הקליטו אותו לבד ורק אז לקחו אותו לחברות התקליטים/ חברות ההפצה.
הבעיה שלי כרגע היא שאין לי כסף כדי להקליט את הדיסק ברמה שאני רוצה שהוא יישמע. (זה אמנם לא יקר כמו שזה היה פעם, אבל בכל זאת מדובר בעשרות אלפי שקלים). כמובן שאוכל לפרוס את העבודה (ואת התשלומים עליה) לאורך זמן, אבל אני לא בטוחה שיש לי סבלנות להקליט את הדיסק הזה עוד שנתיים.
מה אתם חושבים?!
ולסיכום – חג שמח.
